"אמא, את מנהלת טבעית"   

 שמואל מרחב​

אחת המנהלות המשפיעות במשק מפתיעה אותי מחדש בכל פעם שהיא משוחחת בטלפון עם ילדיה. בעיצומה של עשייה ניהולית חשובה, שמעתי אותה מזכירה לבנה את החוג שמתחיל בעוד חצי שעה ושעליו להתכונן למבחן של מחר. כששאלתי אותה איך היא זוכרת את הפרטים האלה בתוך ים משימות העבודה שלה היא ענתה בפשטות: "אין לי ברירה".

אני לא משוכנע שאין לה ברירה, אבל ברור לי שמנקודת מבטה "היא האימא שלהם והם זקוקים לה, ואם היא לא תנהל אותם, היא לא תבצע את תפקידה". היא לא היחידה שפועלת כך. אמהות רבות מנהלות את המשפחה והבית מתוך תחושה שהן חייבות לעשות זאת כי אחרת זה לא ייעשה.

מרבית האמהות, כמו רוב הארגונים במשק, לא שמות לב לכך שתחושת האין הברירה הזו הופכת את תקופת האימהות לבית ספר מעולה לניהול. היכולת הניהולית של אמהות רבות מתרחבת משמעותית בכל פעם שהן מביאות לעולם ומגדלות ילד נוסף.

 ניהול מתוך חוסר ברירה הוא המיומנות היסודית שהן מפתחות, וממנו נובעת התפתחות של מגוון יכולות ניהול. כבסיס, תחושת האין הברירה יוצרת אצלן את אותו סירוב בסיסי להיכשל שהזכרנו במאמר קודם, סירוב שגלומה בו עוצמה ניהולית גדולה. פעולותיהן ההרואיות של אמהות שנדרשו להגן על ילדיהן נובעות מהסירוב וחוסר הברירה האלה.

בנוסף, חוסר הברירה מפתח יצירתיות גבוהה בקרב רבות מהאמהות של משפחות דלות אמצעים. הן נדרשות להמציא דרכים לכלכל את משפחתן בתקציבים בלתי אפשריים. זה מפתח אצלן יכולות ניהול חיוניות כמו משא ומתן, ניהול תקציב, שימוש מושכל במשאבים, וקבלת עזרה מאחרים. באופן דומה, רבות מהאמהות העובדות מפתחות יעילות גבוהה. במקרה שלהן המשאב החיוני שנמצא במחסור הוא זמן. הן לומדות לנצל כל דקה פנויה כדי להשלים משימות, ולתכנן ולהיערך מראש אירועים או למשברים עתידיים.

יכולת אחרת שהאימהוּת מפתחת, לפעמים עד לרמה של אמנות, היא היכולת לנהל שגרות. בניהול שגרה יש סיזיפיות ברורה, היא אינסופית, וקשה לחוות בה את תחושת הסיפוק שחווים כשמנהלים משימה בעלת סוף מוגדר.  רוב האמהות רואות עצמן אחראיות למשימות שגרתיות כמו האכלת תינוקן ושמירה על בריאותו, אחזקת בית שוטפת, או ידיעה מתמדת איפה נמצאים הילדים ומה עליהם לעשות. משימות אלה חוזרות על עצמן - הילד שאכל היטב הבוקר יצטרך ארוחה נוספת, והבית הנקי והמצוחצח יזדקק לניקוי נוסף לאחר שיתלכלך.

 גם בעסקים וארגונים יש משימות שגרה כמו מעקב שיטתי אחר העמידה ביעדים ובתקציב, קשר שוטף עם לקוחות או ישיבות צוות קבועות. מרבית המנהלים רואים בהן כורח מעצבן. הן לא מספקות להם את תחושת ההתעלות שיש בסיומה המוצלח של משימה מאתגרת. כמה סיפוק וגאווה ניתן להפיק מהעובדה שזו הפעם החמישית שהגשנו בזמן את הדו"ח הרבעוני בהשוואה לסיפוק ולגאווה שיש בכך שצמחנו בעשרות אחוזים ברבעון הזה? 

מעטים המנהלים, שכמו האמהות היעילות, יודעים להפיק סיפוק גם מניהול השגרה. הם יודעים שביצועי הרבעון הזה הם רק הקדמה לביצועי הרבעונים הבאים, ושבפועל, העשייה הניהולית היא שגרה אחת גדולה המחולקת לתת משימות שחוזרות על עצמן בואריאציות שונות.

 אנשים רבים נוטים להתייחס למשימה הנוכחית כאל כל עולמם, וכך נלכדים במרוץ אחר התוצאה. זה אמנם עושה אותם אפקטיביים בהשגת התוצאה, ומאפשר להם להשיג יעדים מדהימים, אולם מקטין מאד את יכולתם להיות רב ממדיים. המרדף אחר התוצאה הספציפית מחייב אותם להתרכז בלא יותר ממשימה אחת או שתיים בזמן נתון.  

רב ממדיות היא יכולת הכרחית של כל מנכ"ל ובעל עסק. בעוד שמנהלים שאינם מנכ"לים אחראים רק לחלק מסוים מהמתרחש בארגון, המנכ"ל שלהם אחראי בכל רגע לכל דבר שקורה בחברה. אמהות, כמו כל מנכ"ל, נדרשות לניהול רב ממדי. הן מנהלות בו זמנית את כל הממדים של חיי הבית בנוסף לכך שהן מנהלות את עבודתן.

 המורכבות ההולכת וגדלה של עסקים וחברות דורשת ממנהלים בכל הדרגים לפתח רב ממדיות. מעטים האנשים שהם רב ממדיים מטבעם, בחיל האוויר אומרים שיש להם חלוקת קשב טובה. לאלה שזה אינו טבעם לא קל לפתח את היכולת הזו, אבל אצל אמהות היא מתפתחת באופן טבעי.

יכולת ניהולית נוספת שאמהות מפתחות היא היכולת לפתח ולגדל אנשים. מכיוון שהן תופסות את עצמן כאחראיות לגמרי לעתידם של ילדיהן, רבות מהן פועלות כמאמנות שלהם, גם אם אינן קוראות לעצמן כך.

היכולת לפתח אנשים נחוצה לכל מנהל. זה תורם להתפתחותם של אנשיו ולרצונם להמשיך לעבוד עבורו, וזה תורם ליכולתם לבצע משימות מורכבות ולפנות אותו למשימות החשובות. מנהלים שטובים בלגדל אנשים תורמים לארגון שלהם תרומה משמעותית לטווח הארוך. אמהות רבות יכולות לעשות זאת היטב ולו בזכות הניסיון המעשי שרכשו עם ילדיהן.

ניהול מתוך חוסר ברירה ובמשאבים מוגבלים, ניהול שגרות, רב ממדיות ופיתוח עובדים הן דוגמאות ליכולות ניהול שהאימהוּת מפתחת אצל נשים. רבות מהן חשות, גם אם אינן מנסחות זאת כך לעצמן, שתפקידן הקודם בעבודה הפך קטן מדי ביחס ליכולות החדשות שרכשו במהלך האימהוּת.

למרבה הצער, מעטות האמהות המכירות בכך שרכשו יכולות ניהול שארגונים צמאים להן,  הכרה שיכולה לסייע מאד לקריירה שלהן. בנוסף, מעטים הארגונים המכירים ביכולות הניהול שאמהות פיתחו ובפוטנציאל הטמון בהן לארגון.

כדאי לאמהות ולארגונים למצוא דרכים למנף את העוצמה הניהולית הזו. הנהלות חכמות ישקלו להתייחס לכל פרק אימהוּת של אישה כאל השתלמות בניהול, לעצב יחד איתה את האתגר הניהולי הבא שלה, ולתגמל אותה בהתאם

Edit Post Text