שש דרכים להבעת דיעה

  ע"פ "מצויינים" מאת מלקולם גלדוול

בצורך לשיתוף פעולה בין מנהלים וצוות יש אופנים שונים להעברת המסר, כל אחד מהם פונה אחרת וצפוי להשיג הישג שונה. הבחירה באופן המתאים לצורך הנכון היא בתחום מיומנותו והנסיון של המנהל.

פקודה. "קח שני עובדים ולכו לאולם היצור". זו הדרך הברורה והישירה כדי לבטא בה דיעה. אפס ריכוך.

מחוייבות צוות. "אני חושב שאנחנו צריכים עכשו להחליף תבנית במכונת הזרקה". בקשה פחות מפורשת ויותר רכה.

הצעת צוות. "בואו נטפל בנזילת שמן". במשפט זה משתמע ש"אנחנו ביחד".

שאלה. "לאיזה כיוון היית רוצה לסטות?" זה רך עוד יותר מהצעת הצוות, הדובר מבטא את הבנתו שהוא אינו האחראי.

העדפה. "אני חושב שמן החוכמה לפנות שמאלה או ימינה". הצגה אובייקטיבית של הנושא הכוללת גם המלצה, אך מבלי להתחייב.

רמז. "הנתונים בלוח הפיקוד על מצב המנוע לא נראים טוב". סוג ההצהרה המרוכך מכולם.