ישי ארנון

​יו"ר ומנהל קהילה בקיבוצים

המטרה המוגדרת והברורה שלי בתחילת האימון היתה להתקבל כיו"ר בקיבוץ אחד או שניים, גם רצון לבדיקה ("אוברול") כללי, לראות שהמערכות עובדות, לראות פנימה, באזורים היותר עמומים וחשוכים. לדעתי השגתי את המטרה השנייה, או לפחות אני נמצא בה, לא השגתי עדיין את המטרה הראשונה.
מהן התובנות שלי מהאימון?
ראשית שהכיוון נכון ובעיתו, שהאימון בשבילי הוא דבר שמקדם אותי.
שנית, שעל אף שזה אולי לא קל, זה בסופו של עניין (וגם לא רק "בסופו", אלא גם תוך כדי התהליך),  כיף גדול, כי בשבילי כל "תגלית" היא מתנה לא נורמאלית!  ויש כמה וכמה גילויים...
ושלישית, אני בטוח שגם מה שלא מוטמע עדיין, יוטמע בעתיד, כי הכל מתחיל בראש. זאת לא תובנה של התחמקות או בריחה, אלא של הבשלה ותהליכיות.
אימצתי לעצמי פרדיגמה חדשה, שאני לא חייב לבד, שאפשר ואף רצוי להפעיל את הסביבה, לשאול, להסתייע....
למדתי להתמקד, להשקיע ברצינות, לסלק רעשי רקע. שהתוצאות לא יוגשו לי כאילו "מאליו", ו"אם לא אבקש מלח  -  המרק לא יהיה מלוח..."
מהי ההתנהגות החדשה שלי? ניסיון קבוע ומתמשך לאמץ בפועל את הפרדיגמה החדשה. להוציא (כמעט) את המילה "אבל" מהלקסיקון. לשאול שאלות, להפעיל יותר את הסביבה, להסתייע יותר באחרים.
מה עבד באימון? האומץ והנחישות שגיליתי אצלי בלהיכנס לדברים, להיחשף, לגלות.
שלמה: המון המון תודה!!